מי אנחנו: מדריך זיכרון למבחן האזרחות

למדו את הפרק „מי אנחנו” (Who We Are) של Discover Canada: הזהות הקנדית, שלושת העמים שהמדריך מכנה מייסדים, האומות הראשונות, האינואיט והמטיס, ההיסטוריה של האמנות ושל הפנימיות, שתי השפות הרשמיות, והגיוון של קנדה של היום. הקדישו כ-12 דקות לקריאה, ועוד זמן לכרטיסים.

כשהמדריך נותן מספר, הדף הזה מביא את המספר של המדריך, כי המבחן מבוסס עליו; בשיעור „מי אנחנו” מצוין מה השתנה מאז. המדריך משתמש בנוסח ישן יותר: “Aboriginal peoples” („העמים האבוריג'ינים”), ובמקום אחד “Indian” („אינדיאנים”). היום המונח הקיבוצי המקובל הוא Indigenous peoples („העמים הילידיים”), כלומר האומות הראשונות (First Nations), האינואיט (Inuit) והמטיס (Métis); האומות הראשונות הן אחת משלוש הקבוצות, ולא שם לכולן (ממשלת קנדה). הדף הזה משתמש במונחים של היום; שאלות המבחן ואפשרויות התשובה שלהן עדיין עשויות לומר “Aboriginal”.

Discover Canada, Who We Are

1. הזהות הקנדית והעמים המייסדים

הפרק נפתח באופן שבו קנדה רואה את עצמה. קנדה ידועה בעולם כמדינה חזקה וחופשית, והקנדים גאים בזהות ייחודית. קנדה ירשה את המסורת החוקתית הרציפה הוותיקה ביותר בעולם. לפי המדריך, היא המונרכיה החוקתית היחידה בצפון אמריקה. המוסדות שלה שומרים על מחויבות ל-“Peace, Order and Good Government” („שלום, סדר וממשל תקין”), ביטוי מרכזי מהמסמך החוקתי המקורי של קנדה משנת 1867, חוק צפון אמריקה הבריטית (British North America Act). לפי המדריך, אמונה בחירות מסודרת, ביוזמה, בעבודה קשה ובהגינות אפשרה לקנדים לבנות חברה משגשגת בסביבה קשוחה, מהאטלנטי ועד האוקיינוס השקט ועד החוג הארקטי, ולכן משוררים וכותבי שירים הללו את קנדה כ-“Great Dominion” („הדומיניון הגדול”). קראו את החלק הזה בשיעור.

אחר כך המדריך מציג את המסגרת המרכזית שלו: כדי להבין מה פירוש להיות קנדי, חשוב להכיר את שלושת העמים המייסדים, הילידים (Aboriginal), הצרפתים והבריטים. התייחסו לזה כאל הדרך של המדריך לספר את הסיפור, לא כאל דירוג של הקנדים. הפרק עצמו ממשיך ומייחס גם ל-“other groups” („קבוצות אחרות”) את הנחת היסודות של המדינה, והחלק האחרון שלו עוסק בחברה שמורכבת מעמים רבים.

תרגלו את זה: הזהות הקנדית והגיוון · העמים המייסדים וההגירה

2. האומות הראשונות, האינואיט והמטיס

המדריך מתחיל בראשון מהעמים המייסדים שלו, והחלק הזה עוקב אחרי העובדות של המדריך אבל משתמש בשמות של היום. מאמינים שאבותיהם של העמים הילידיים היגרו מאסיה לפני אלפי שנים רבות, והם היו מבוססים היטב כאן הרבה לפני שהגיעו החוקרים האירופים. תרבויות מגוונות ותוססות של האומות הראשונות היו מושרשות באמונות דתיות על היחסים שלהם עם הבורא, עם הסביבה הטבעית ואלה עם אלה. לפי המדריך, בקנדה של היום העמים הילידיים נהנים מגאווה וביטחון מחודשים, והגיעו להישגים משמעותיים בחקלאות, בסביבה, בעסקים ובאמנויות. קראו את החלק הזה בשיעור.

המדריך אומר שהמונח “Aboriginal peoples” („העמים האבוריג'ינים”) מתייחס לשלוש קבוצות נפרדות. הנה מה שהוא אומר על כל אחת, עם הערה עדכנית במקום שיש בה צורך:

• האומות הראשונות (First Nations). המדריך משתמש במילה “Indian” („אינדיאנים”) לכל הילידים (Aboriginal people) שאינם אינואיט או מטיס, ואומר שהמונח First Nations (האומות הראשונות) התחיל להיות בשימוש בשנות ה-1970. לדבריו, היום כמחצית מבני האומות הראשונות גרים באדמות שמורה (reserve) בכ-600 קהילות, והמחצית האחרת גרים מחוץ לשמורות, בעיקר במרכזים עירוניים. אלה קהילות ובתים בכל רחבי המדינה, לא אזור אחד.
• אינואיט (Inuit). השם פירושו „האנשים” בשפת האינוקטיטוט. לפי המדריך, האינואיט חיים בקהילות קטנות ומפוזרות ברחבי הארקטי, והידע שלהם על היבשה, הים וחיות הבר אפשר להם להסתגל לאחת הסביבות הקשות ביותר עלי אדמות. אינואיט חיים גם במקומות אחרים בקנדה, כולל בערים: במפקד האוכלוסין של 2021, 31% מהאינואיט גרו מחוץ לאינואיט נונאנגאט (Inuit Nunangat), המולדת של האינואיט בצפון (סטטיסטיקה קנדה).
• מטיס (Métis). עם נפרד. המדריך מתאר את המטיס כבעלי מוצא מעורב, ילידי ואירופי, מרקע דובר צרפתית וגם מרקע דובר אנגלית, ואומר שרובם גרים בפרובינציות הערבות. שני דברים שכדאי להבין מעבר לתיאור הזה. מוצא מעורב לבדו לא הופך אדם למטיס: המועצה הלאומית של המטיס (Métis National Council) מגדירה אדם מטיס כמי שמזדהה בעצמו כמטיס, נבדל מעמים ילידיים אחרים, בעל מוצא היסטורי מאומת המטיס (Métis Nation) ומקובל על ידי אומת המטיס, זהות שמושרשת בקהילות ובתרבות היסטוריות נפרדות (המועצה הלאומית של המטיס). ומיצ'יף (Michif) היא שפה של המטיס; Discover Canada מתאר אותה כ-“dialect” („ניב”) (המועצה הלאומית של המטיס).

החלקים לפי המדריך: כ-65% מהילידים (Aboriginal people) הם בני האומות הראשונות, 30% מטיס ו-4% אינואיט. במקום אחר, בפרק על הממשל, המדריך מציין שלאומות הראשונות יש ראשי שבט (band chiefs) וחברי מועצה עם אחריות גדולה בשמורות, כולל דיור ובתי ספר, ושארגונים ילידיים פרובינציאליים, אזוריים ולאומיים הם קול של בני האומות הראשונות, המטיס והאינואיט ביחסים שלהם עם הממשלות הפדרלית, הפרובינציאליות והטריטוריאליות.

מה השתנה מאז המדריך. במפקד האוכלוסין של 2021, 1.8 מיליון איש הזדהו כילידים: 58% בני האומות הראשונות, 35% מטיס ו-4% אינואיט (סטטיסטיקה קנדה). יש יותר מ-630 קהילות של האומות הראשונות (ממשלת קנדה). גם הנתון על המטיס השתנה: במפקד האוכלוסין של 2021, פחות ממחצית האנשים שהזדהו כמטיס גרו בפרובינציות הערבות, ובאונטריו הייתה אוכלוסיית המטיס הגדולה ביותר, ואחריה אלברטה. זו ספירה של הזדהות עצמית במפקד, לא ספירה של אזרחי אומת המטיס (סטטיסטיקה קנדה). למדו למבחן את המספרים של המדריך; דעו שהמדינה השתנתה.

תרגלו את זה: האומות הראשונות, האינואיט והמטיס

3. האמנות והפנימיות

זכויות הילידים (Aboriginal rights) וזכויות האמנות (treaty rights) כתובות בחוקה הקנדית. זכויות טריטוריאליות הובטחו לראשונה בהכרזה המלכותית (Royal Proclamation) של 1763, שהוציא המלך ג'ורג' השלישי, וההכרזה הזו הניחה את הבסיס למשא ומתן על אמנות עם הבאים החדשים. המדריך מוסיף את ההסתייגות החשובה: האמנות לא תמיד כובדו במלואן. קראו את החלק הזה בשיעור.

לפי המדריך, משנות ה-1800 ועד שנות ה-1980 הממשלה הפדרלית שמה ילדים ילידים רבים בפנימיות (residential schools), כדי לחנך אותם ולהטמיע אותם בתרבות הקנדית המרכזית. בתי הספר קיבלו מימון דל וגרמו סבל לתלמידים; חלקם עברו התעללות פיזית. השפות והמנהגים התרבותיים של הילידים נאסרו ברובם. ב-2008 אוטווה התנצלה באופן רשמי בפני התלמידים לשעבר.

מה הסיכום של המדריך משמיט. במשך יותר מ-150 שנה, יותר מ-150,000 ילדים מהאומות הראשונות, מהאינואיט ומהמטיס נלקחו ממשפחותיהם ומהקהילות שלהם כדי ללמוד בבתי ספר שהיו לעתים קרובות רחוקים מהבית; רבים לא חזרו מעולם. בית הספר הראשון שהפעילה כנסייה נפתח ב-1831, ובשנות ה-1880 הממשלה הפדרלית כבר מימנה פנימיות ברחבי קנדה, מתוך כוונה מפורשת להפריד ילדים ממשפחותיהם ומהתרבויות שלהם. ילדים נענשו בחומרה על כך שדיברו בשפות שלהם, ואלפים סבלו התעללות פיזית ומינית. ועדת האמת והפיוס (Truth and Reconciliation Commission) הגיעה למסקנה שבתי הספר היו “a systematic, government-sponsored attempt to destroy Aboriginal cultures and languages and to assimilate Aboriginal peoples so that they no longer existed as distinct peoples” („ניסיון שיטתי, בחסות הממשלה, להשמיד את התרבויות והשפות של הילידים ולהטמיע את העמים הילידיים כך שלא יתקיימו עוד כעמים נפרדים”), כוונה שהיא כינתה רצח עם תרבותי. הנזק למשפחות ולקהילות נמשך עד היום (המרכז הלאומי לאמת ולפיוס). כרטיסי השליפה שלמטה שואלים על הנוסח של המדריך, כי בו משתמש המבחן.

מה השתנה מאז המדריך. תאריך הסיום של המדריך, שנות ה-1980, מקצר את משך התקופה: בתי הספר שהממשלה הפדרלית הפעילה פעלו בין 1867 ל-1996 (ממשלת קנדה). ההתנצלות של 2008 היא העובדה שהמבחן שואל עליה; בשיעור יש עוד על מה שבא אחריה.

תרגלו את זה: האמנות עם הילידים והפנימיות

4. אנגלית וצרפתית: שפות וקהילות

המדריך מתייחס לשפה גם כעובדה רשמית וגם כסיפור של עמים. קודם העובדות הרשמיות. לפי המדריך, החברה הקנדית נובעת במידה רבה מהציוויליזציות הנוצריות דוברות האנגלית ודוברות הצרפתית שהביאו המתיישבים מאירופה. אנגלית וצרפתית הן השפות הרשמיות של המדינה, והממשלה הפדרלית מחויבת על פי חוק לתת שירותים בשתיהן בכל רחבי קנדה. המדריך מונה 18 מיליון אנגלופונים, אנשים שאנגלית היא שפתם הראשונה, ו-7 מיליון פרנקופונים. אמנם רוב הפרנקופונים גרים בקוויבק, אבל מיליון גרים באונטריו, בניו ברנזוויק ובמניטובה, ויש נוכחות קטנה יותר בפרובינציות אחרות. ניו ברנזוויק היא הפרובינציה היחידה שהיא דו-לשונית באופן רשמי. קראו את החלק הזה בשיעור.

הפרלמנט חוקק את חוק השפות הרשמיות (Official Languages Act) ב-1969; יש לו שלוש מטרות עיקריות: לקבוע שוויון בין צרפתית לאנגלית בפרלמנט, בממשלת קנדה ובמוסדות שהחוק חל עליהם; לשמר ולפתח קהילות של מיעוט בשפה רשמית; ולקדם שוויון בין צרפתית לאנגלית בחברה הקנדית. לפי המדריך, אנגלופונים ופרנקופונים חיים יחד בשותפות ובמתח יצירתי כבר יותר מ-300 שנה. וכדי להיות אזרחים, אתם צריכים ידע מספק באנגלית או בצרפתית; מבקשים בגירים בני 55 ומעלה פטורים. קראו את החלק על השפות הרשמיות בשיעור הסמלים.

אחר כך העמים. האקדים (Acadians) הם צאצאי מתיישבים צרפתים שהתחילו להתיישב ב-1604 במה שהן היום הפרובינציות הימיות. בין 1755 ל-1763, במלחמה בין בריטניה לצרפת, יותר משני שלישים מהם גורשו מהמולדת שלהם, הטראומה הידועה כגירוש הגדול (Great Upheaval); האקדים שרדו ושמרו על הזהות הייחודית שלהם, והיום התרבות האקדית פורחת, חלק תוסס מקנדה דוברת הצרפתית. תושבי קוויבק (Quebecers) הם האנשים של קוויבק, הרוב הגדול שלהם דוברי צרפתית, ורובם צאצאים של 8,500 מתיישבים צרפתים משנות ה-1600 וה-1700. ב-2006 בית הנבחרים הכיר בכך שהקוויבקים (Québécois) הם אומה בתוך קנדה מאוחדת. למיליון האנגלו-קוויבקים (Anglo-Quebecers) יש מורשת של 250 שנה. אורח החיים הבסיסי באזורים דוברי האנגלית נקבע על ידי מאות אלפי מתיישבים, חיילים ומהגרים אנגלים, וולשים, סקוטים ואירים, משנות ה-1600 ועד המאה ה-20, ולכן האנגלופונים נקראים בדרך כלל קנדים אנגלים (English Canadians).

אל תתבלבלו. דו-לשוניות פדרלית ודו-לשוניות פרובינציאלית הן דברים שונים: חוק השפות הרשמיות של 1969 הוא פדרלי וחל בכל קנדה, ואילו ניו ברנזוויק היא הפרובינציה היחידה שהיא דו-לשונית באופן רשמי. שתי קבוצות של מספרים: 18 מיליון ו-7 מיליון הם האנגלופונים והפרנקופונים; מיליון הוא גם מספר הפרנקופונים באונטריו, בניו ברנזוויק ובמניטובה וגם מספר האנגלו-קוויבקים. מספר מתיישבים ותאריך הכרה לקוויבק: 8,500 מתיישבים בשנות ה-1600 וה-1700, וההכרה של 2006.

תרגלו את זה: השפות הרשמיות, בפרק „מי אנחנו” · השפות הרשמיות, בפרק הסמלים · העמים המייסדים וההגירה

5. הגירה וגיוון

ג'ון ביוקן (John Buchan), הברון טווידסמיור הראשון (1st Baron Tweedsmuir), היה מושל כללי (Governor General) אהוד בין 1935 ל-1940. לדבריו, קבוצות מהגרים “should retain their individuality and each make its contribution to the national character” („צריכות לשמור על הייחוד שלהן, וכל אחת לתרום את תרומתה לאופי הלאומי”); כל אחת יכולה ללמוד מהאחרת, ובעוד שהן “cherish their own special loyalties and traditions, they cherish not less that new loyalty and tradition which springs from their union” („מוקירות את הנאמנויות והמסורות המיוחדות שלהן, הן מוקירות לא פחות את הנאמנות והמסורת החדשות שצומחות מהאיחוד שלהן”). המדריך מתארך את הדברים למועדון הקנדי של הליפקס (Canadian Club of Halifax), 1937. קראו את החלק הזה בשיעור.

המדריך מביא את הרעיון הזה אל ההווה. רוב הקנדים נולדו במדינה הזו, וכך זה מאז שנות ה-1800, ובכל זאת קנדה נקראת לעתים קרובות ארץ של מהגרים, כי במהלך 200 השנים האחרונות מיליוני מהגרים חדשים עזרו לבנות ולהגן על אורח החיים שלה. הקבוצות הגדולות ביותר שהמדריך מונה הן אנגלים, צרפתים, סקוטים, אירים, גרמנים, איטלקים, סינים, ילידים (Aboriginal), אוקראינים, הולנדים, דרום אסייתים וסקנדינבים; מאז שנות ה-1970, רוב המהגרים הגיעו ממדינות באסיה. השפות הסיניות הן השפות השניות הנפוצות ביותר בבית, אחרי אנגלית, בשתיים מהערים הגדולות ביותר: 13% מהאוכלוסייה של ונקובר ו-7% מזו של טורונטו. הרוב הגדול של הקנדים מזדהים כנוצרים; ההשתייכות הגדולה ביותר היא הקתולית, ואחריה כנסיות פרוטסטנטיות שונות, ומספר המוסלמים, היהודים, ההינדים, הסיקים, בני דתות אחרות והאנשים שמצהירים „ללא דת” הולך וגדל. לפי המדריך, המדינה שיתפה פעולה באופן מסורתי עם קהילות דתיות כדי לקדם רווחה חברתית, הרמוניה וכבוד הדדי, לספק בתי ספר ושירותי בריאות, ליישב מחדש פליטים, ולשמור על חופש הדת, חופש הביטוי הדתי וחופש המצפון. הגיוון של קנדה כולל קנדים הומואים ולסביות, שנהנים מהגנה מלאה של החוק ומיחס שווה לפיו, כולל גישה לנישואים אזרחיים. יחד, הקבוצות האלה, שחולקות זהות קנדית משותפת, מרכיבות את החברה הרב-תרבותית של היום. קראו את החלק הזה בשיעור.

לגבי ההפיכה לקנדים, המדריך ישיר: חלק מהקנדים מהגרים ממקומות שבהם חוו מלחמה או סכסוך, וחוויות כאלה לא מצדיקות להביא לקנדה דעות קדומות אלימות, קיצוניות או מלאות שנאה. מצופה מהמהגרים החדשים לאמץ עקרונות דמוקרטיים כמו שלטון החוק. קראו את החלק הזה בשיעור.

מה השתנה מאז המדריך. במפקד האוכלוסין של 2021, 53% מהקנדים דיווחו על דת נוצרית ו-35% דיווחו שאין להם דת; הקתוליות נשארה ההשתייכות הדתית הגדולה ביותר (סטטיסטיקה קנדה). נישואים חד-מיניים חוקיים בכל קנדה מאז חוק הנישואים האזרחיים (Civil Marriage Act) של 2005 (Justice Laws), וחוק זכויות האדם הקנדי (Canadian Human Rights Act) אוסר גם אפליה על בסיס זהות מגדרית או ביטוי מגדרי (Justice Laws).

תרגלו את זה: הזהות הקנדית והגיוון · העמים המייסדים וההגירה

מרפאת הבלבולים

בכרטיסים האלה נמצאים החוקים, המסמכים והמספרים שהכי הרבה פעמים מגיעים למקום הלא נכון. מיינו כל אחד, ואז קראו את ההסבר.

המונחים של הפרק, שורה אחת לכל מונח

הסתירו את ההגדרות והסבירו כל מונח שנראה; אחר כך הסתירו את המונחים ונקבו בשם כל מונח לפי ההגדרה שלו. ההגדרות עוקבות אחרי המדריך, עם המונחים של היום.

איך לזכור את הפרק „מי אנחנו”

• שלפו מהזיכרון לפני שאתם מסתכלים. הכרטיסים בדף הזה שואלים קודם ומראים את התשובה רק אחר כך, כי הניסיון להיזכר מחזק את הזיכרון יותר מקריאה חוזרת.Karpicke & Roediger, 2008
• תרגלו בשני הכיוונים. שאלו „מה פירוש אינואיט?” וגם „השם של איזה עם פירושו ‚האנשים’?”. תרגול מגוון עוזר בשאלות שלא ראיתם קודם.Butler et al., 2017
• פזרו את החזרות. חזרות מפוזרות מחזיקות מעמד זמן רב יותר ממפגש ארוך אחד. התוכנית שלהלן היא שגרה מעשית אחת, לא המרווח היחיד שעובד.Cepeda et al., 2008

הצעד הבא שלכם

קראו את שיעור „מי אנחנו” כדי לקבל את הטקסט המלא של המדריך, עם בדיקות אחרי כל חלק והערות על מה שהשתנה מאז 2012. אחר כך עשו חידון חכם על „מי אנחנו”, או את החידון על „מי אנחנו” כדי לעבור על הפרק לפי הסדר.

הנאמנים (Loyalists), כולל הנאמנים השחורים (Black Loyalists) של שנות ה-1780, וההצבעה של 1960 מתוארים בתאריכים חשובים ב-Discover Canada. המהפכה השקטה (Quiet Revolution) והרב-תרבותיות ממשיכות במדריך הזיכרון לקנדה המודרנית.

מקורות רשמיים

השתמשו ב-Discover Canada כמדריך העיקרי שלכם. המספרים והמונחים שבו הם אלה שהמבחן מבוסס עליהם; בשיעור מצוין איפה העובדות והמונחים של היום שונים.

• Discover Canada, Who We Are (גלו את קנדה, מי אנחנו) · אנגלית
• Découvrir le Canada, Qui sont les Canadiens (גלו את קנדה, מי הם הקנדים) · צרפתית
• Discover Canada, Canadian Symbols (גלו את קנדה, הסמלים הקנדיים) · אנגלית, לחוק השפות הרשמיות