מי אנחנו

קנדה ידועה ברחבי העולם כמדינה חזקה וחופשית.

הקנדים גאים בזהותם הייחודית, המושרשת בחירות מסודרת, יזמות, עבודה קשה ומשחק הוגן.

אנו המונרכיה החוקתית היחידה בצפון אמריקה, עם המסורת החוקתית הרציפה הוותיקה בעולם.

מוסדותינו שומרים על שלום, סדר וממשל טוב — אידיאל מחוק צפון אמריקה הבריטית של 1867.

משוררים ומלחיני שירים שיבחו את קנדה כ'דומיניון הגדול'.

כדי להבין מה זה אומר להיות קנדי, חשוב להכיר את שלושת העמים המייסדים שלנו: ילידים, צרפתים ובריטים.

מאמינים שעמי הילידים היגרו מאסיה לפני אלפי שנים רבות.

הם היו מבוססים היטב הרבה לפני הגעת המגלים האירופים, עם תרבויות עשירות המושרשות באמונות רוחניות וקשרים עם הטבע ואחד עם השני.

זכויות הילידים וזכויות חוזה מעוגנות בחוקה הקנדית.

ההכרזה המלכותית של 1763 הניחה את היסוד למשא ומתן על חוזים עם המהגרים החדשים.

ממאות ה-1800 ועד שנות ה-1980, ילדי ילידים רבים הוצבו בבתי ספר פנימייתיים כדי להיטמע בתרבות המרכזית.

ב-2008, קנדה התנצלה רשמית בפני סטודנטים לשעבר של בתי ספר אלה.

כיום, לעמי הילידים גאווה והישגים מחודשים בחקלאות, בסביבה, בעסקים ובאמנויות.

ג'ון בוכן (John Buchan), המושל הכללי של קנדה (1935–40), האמין שקבוצות מהגרים צריכות לשמר את אופיין הייחודי תוך תרומה לאופי הלאומי.

הוא עודד כל קבוצה לטפח את מסורותיה ולאמץ חדשות באמצעות אחדות.

החברה הקנדית נובעת בעיקרה מהציוויליזציות הנוצריות דוברות האנגלית והצרפתית שהובאו על ידי המתיישבים האירופים.

אנגלית וצרפתית הן השפות הרשמיות של קנדה, והממשלה הפדרלית חייבת לספק שירותים בשתיהן.

חלק מהמהגרים החדשים מגיעים מאזורים המושפעים ממלחמה או מסכסוך, אך חוויות כאלה אינן מצדיקות הבאת שנאה או אלימות לקנדה.

מצופה מקנדים חדשים לאמץ עקרונות דמוקרטיים, כגון שלטון החוק.

רוב הקנדים נולדו בקנדה, אך קנדה נקראת ארץ של מהגרים בשל למעלה מ-200 שנות הגירה.

קבוצות אתניות ודתיות רבות חיות ועובדות בשלום כקנדים גאים.